על ידי זיהוי ברור יותר של הרגשות שלנו או על ידי סיווג מחדש שלהם, אנו יכולים להפחית סבל (כן!) ולהגביר רווחה
"הוא אדם כועס"; "אני חרדתי". כולנו הצהרנו הצהרות כאלה. הם מצביעים על האמונה שרגשות מחווטים במוחנו או מופעלים באופן אוטומטי על ידי אירועים. אבל אחרי עשרות שנים של מחקר, חוקרת המוח ליסה פלדמן בארט הגיעה למסקנה אחרת: "התפקיד החשוב ביותר של המוח שלך הוא לא לחשוב או להרגיש או אפילו לראות, אלא לשמור על הגוף שלך חי ובריא כך שאתה שורד ומשגשג ..."
כיצד המוח שלנו מסוגל לעשות זאת? כמו מגדת עתידות מתוחכמת, המוח שלנו מנבא כל הזמן. התחזיות שלו הופכות בסופו של דבר לרגשות שאנו חווים ולהתבטאויות שאנחנו קולטים אצל אנשים אחרים. ואלה חדשות טובות: מאחר שהמוח שלנו בונה למעשה את הרגשות שלנו, אנו יכולים ללמד אותו לתייג אותם בצורה מדויקת יותר ואז להשתמש במידע המפורט הזה כדי לעזור לנו לבצע את הפעולות המתאימות ביותר – או בכלל לא.
אחד הדברים הטובים ביותר שאנחנו יכולים לעשות עבור הבריאות הרגשית שלנו הוא העשרת המושגים שלנו לרגשות. נניח שאנחנו מכירים רק שני מושגי רגש: "מרגיש מדהים" ו"מרגיש מחורבן". בכל פעם שחווינו רגש כזה או זיהינו אותו אצל מישהו אחר, היינו מקטלגים רק עם המכחול הרחב הזה, שאינו אינטליגנטי במיוחד מבחינה רגשית.
אבל אם היינו יכולים להבחין בין משמעויות מעודנות יותר בתוך "מדהים" (שמח, מרוצה, נרגש, רגוע, מלא תקווה, מלא השראה, גאה, מעריץ, אסיר תודה, מאושר...), וחמישים גוונים של "מחורבן" (כועס, עצבני, קנטרני, ממורמר, מלא חרטה, קודר, מבוהל, לא נוח, מלא אימה, כועס, מפחד, מקנא, מלנכולי...), למוח שלנו יהיו הרבה יותר אפשרויות לחיזוי, סיווג ותפיסה של רגשות, ויספק לנו כלים לתגובות גמישות ומועילות יותר. כך, אנחנו יכולים לחזות ולקטלג את התחושות שלנו בצורה יעילה יותר ולהתאים טוב יותר את הפעולות שלנו לסביבה שלנו.
תאור רגשות בגיוון ובדקויות- תופעה בה אנשים בונים חוויות רגשיות מעודנות יותר. אנשים שחווים חוויות מפורטות מאוד הם מומחים לרגש: הם יוצרים תחזיות ומרכיבים תאורי רגש המותאמים היטב לסיטואציות ספציפיות. בקצה השני של הספקטרום נמצאים ילדים צעירים שעדיין לא פיתחו מושגים רגשיים דמויי מבוגרים ומשתמשים ב"עצוב" ו"כועס" לסירוגין. המעבדה של פרופ' ליסה פלדמן בארט הראתה שמבוגרים מתנהלים על כל הטווח שבין "רזולוציה" רגשית נמוכה לגבוהה. לכן, המפתח לאינטליגנציה רגשית אמיתית הוא להגדיר מושגים רגשיים חדשים ולחדד את הקיימים שלנו.
אולי הדרך הקלה ביותר להגדיר מושגים היא ללמוד מילים חדשות. יתכן שמעולם לא חשבתם על העשרת אוצר מילים כדרך לבריאות רגשית טובה יותר, אבל זו הדרך להבנייה (מתחום מדעי המוח). מילים זורעות את המושגים שלנו, מושגים מניעים את התחזיות שלנו, תחזיות מווסתות את "תקציב הגוף" שלנו (דרך בה המוח שלנו צופה וממלא את צרכי האנרגיה של הגוף), ותקציב הגוף שלנו קובע איך אנחנו מרגישים. אנשים המפגינים רזולוציה רגשית גבוהה יותר הולכים לרופא בתדירות נמוכה יותר, משתמשים בתרופות בתדירות נמוכה יותר, ומבלים פחות ימים באשפוז עקב מחלה.
לרזולוציה רגשית גבוהה יותר יש יתרונות רבים אחרים לחיים מספקים. באוסף של מחקרים מדעיים, אנשים שיכלו להבחין היטב בין רגשותיהם הלא נעימים – אותם "50 גוונים של הרגשה מחורבנת" – היו גמישים יותר ב-30% כאשר וויסתו את רגשותיהם, נטו לשתות פחות תחת לחץ, והיו פחות תוקפניים כלפי מי שפגעו בהם.
אז מומלץ:
ללמוד כמה שיותר מילים חדשות:
· לקרוא ספרים מחוץ לאזור הנוחות
· להאזין לתוכן מעורר מחשבה
· לא להסתפק במילה "מאושר": לחפש ולהשתמש במילים ספציפיות יותר כמו "אקסטטי", ו"מלא השראה". להכיר את ההבדל בין "מיואש" או "מדוכא", לעומת "עצוב" גנרי.
· לא להגביל את עצמך למילים בשפת האם שלך. כדאי לבחור בשפה אחרת ולחפש את המושגים שלשפה שלך אין מילים, כמו הרגש ההולנדי של הביחד, gezellig, ותחושת האשמה הגדולה ביוונית, enohi. מילה ייחודית בעברית למשל, היא "לפרגן" כל מילה היא הזמנה נוספת לבנות חוויות בדרכים חדשות.
2. נסו גם להמציא מושגי רגש משלכם, תוך שימוש במציאות החברתית והשילוב הרעיוני שלכם. הסופר ג'פרי יוג'נידס מציג אוסף משעשע ברומן שלו "מידלסקס", כולל "שנאת המראות שמתחילה בגיל העמידה", "האכזבה שבשינה עם הפנטזיה" ו"ההתרגשות שבקבלת חדר עם מיני בר", אם כי הוא אינו מייחס להם מילים.
3. תרגיל:
עצמו את עיניכם ודמיינו את עצמכם במכונית, נוסעים הרחק ממקום הולדתכם, בידיעה שלעולם לא תחזרו. האם אתם יכולים לאפיין את התחושה הזו על ידי שילוב מושגים רגשיים? אם אתם יכולים להשתמש בטכניקה זו ביום יום, תהיו מכוילים טוב יותר להתמודד עם נסיבות מגוונות, ואולי תתפתח יותר אמפתיה לאחרים, עם מיומנות משופרת לנהל משא ומתן על סכסוך ולהסתדר. אתם יכולים אפילו לתת שמות ליצירות שלכם וללמד אותן למשפחה ולחברים.
לאדם אינטליגנטי רגשית יש הרבה מושגים רגשיים ויודע באילו מהם להשתמש ומתי. בדיוק כפי שציירים לומדים לראות הבחנות עדינות בצבעים שאחרים אינם רואים, אנחנו יכולים לתרגל את מיומנות הקטגוריזציה.
נניח שאתם רואים את בנכם המתבגר הולך לבית הספר ונראה כאילו הרגע התגלגל מהמיטה: שיער פרוע, בגדים מקומטים, וארוחת הערב של אמש מנקדת את חולצתו. אתם יכולים לנזוף בו ולשלוח אותו בחזרה לחדר שיחליף בגדים, אבל במקום, שאלו את עצמכם מה אתם מרגישים. חשש שהמורים שלו לא יתייחסו אליו ברצינות? חשש שהלבוש שלו ישקף אתכם כהורים רעים? עצבנות על שאתם מוציאים כסף על בגדים שהוא אף פעם לא לובש? או, אולי עצב שהוא גדל ואתם מתגעגעים לשמחת הילדות שלו. בהתאם לתשובה, אתם יכולים להגיב בצורה הרבה יותר מיומנת מאשר רק לצעוק עליו.
במחקר אחד, סיווג עדין היה היעיל ביותר בסיוע לאנשים עם ארכנופוביה להיות פחות חרדים בעת התבוננות בעכביש ולהתקרב לעכבישים.
אם כל ההתבוננות הפנימית הזו נשמעת לכם מיותרת, הבינו שאנשים משלמים כסף טוב למטפלים ולמאמנים בדיוק למטרה הזו: לעזור להם לנסח מחדש מצבים. אנחנו פונים לטיפול כדי לעזור לעצמנו למצוא את הקטגוריות השימושיות ביותר כדי שנוכל לבחור את הפעולות המתאימות ביותר לנקוט בהן. אנחנו יכולים לעשות זאת גם עצמאית ועם מספיק תרגול, להפוך למומחי רגש. זה נעשה קל יותר ככל שאנו מתרגלים.
מלבד תרגול רזולוציה רגשית גבוהה, דרך יעילה נוספת להתנהל עם רגשות היא לסווג מחדש איך אנחנו מרגישים.
סיווג מחדש מסוג זה יכול להביא יתרונות מוחשיים. אצל אנשים שמקטלגים מחדש חרדה כהתרגשות יש השפעות חיוביות, עם ביצועים טובים יותר ופחות סימפטומים קלאסיים של חרדה כאשר מדברים בציבור ושרים קריוקי. מערכת העצבים הסימפתטית שלהם עדיין יוצרת את הפרפרים העצבניים, אבל עם פחות ציטוקינים (מעודדי דלקת שמורידים ביצועים ובאופן כללי גורמים לאנשים להרגיש רע), כך שהם מתפקדים טוב יותר. מחקרים הראו כי סטודנטים למתמטיקה יכולים לשפר את ציוני הבחינות שלהם ואת ציון הקורס הסופי שלהם באמצעות סיווג מחדש יעיל.
בכל פעם שאתם מרגישים שאתם סובלים או נעלבתם, שאלו את עצמכם כמה שאלות:
· באיזו סכנה אני נמצא.ת? איום פיזי או איום על המציאות החברתית שלי?
· האם ייתכן שלתחושה זו יש סיבה פיזית גרידא? התשובה יכולה לעזור לך לסווג מחדש את פעימות הלב המהירות שלך, את הבור בבטן או את המצח המיוזע שלך כתחושה פיזית בלבד, ולהסיר דאגה, כעס ודכדוך מהחוויה.
אני לא אומרת שסוג כזה של סיווג מחדש הוא קל, אבל עם תרגול זה אפשרי וזה גם בריא. כשאנחנו יכולים לקטלג משהו כ"לא עלי", הוא יוצא מהנישה הרגשית שלנו ויש לו פחות השפעה על תקציב הגוף שלנו. באופן דומה, כאשר אנחנו מצליחים ומרגישים גאווה, כבוד או סיפוק, לקחת צעד אחורה ולזכור שרגשות נעימים אלה הם תוצאה של המציאות החברתית, חיזוק העצמי הבדיוני שלנו. במילים אחרות, לחגוג את ההישגים שלנו מבלי לתת להם להפוך לאזיקי זהב.
לתאום טיפולי קרניו סקראל שמרחיבים ומדייקים את מושגי הרגשות ותחושות הגוף להפחתת סבל וכאב, צרו קשר: 0532442645
Comments